החלטה בתיק ת"א 24137-12-09

בפניי בקשה, שהוגשה על ידי המבקש, להאריך למבקש את המועד למשלוח הודעה לצדדים שלישיים נגד ד"ר אנטון טנוס ונגד The Medical Defence Union (להלן:"MDU").

המבקש טוען, כי במסגרת עריכת תצהירי עדות ראשית מטעמו ולאחר בירור מקיף שנערך, התברר, כי טיפול בואליום, אשר ניתן למשיב 1 ביום 07/02/91, ניתן על ידי ד"ר אנטון טנוס, רופא שעבד אצל המבקש בזמנים הרלבנטיים לתביעה ואשר אף אישר כי נתן למשיב 1 את זריקת הואליום.

המבקש הוסיף וציין, כי מבירור שערך מול MDU, הודתה MDU, כי ד"ר אנטון טנוס בוטח באמצעותה בזמנים הרלבנטיים לתביעה.

המבקש מציין, כי קיימת חשיבות למשלוח ההודעות לצדדים שלישיים ולבירורה ביחד עם התביעה, שכן טענות המשיבים 1-3 בתביעתם מתייחסות לטיפול שניתן למשיב 1 במנה אחת של ואליום ולאור העובדה, שד"ר אנטון אנוס הוא שהורה על הטיפול בואליום ואילו MDU פעלה בישראל בזמנים הרלבנטיים לתביעה כנותנת כיסוי ביטוחי נגד תביעות של רשלנות רפואית לחבריה הרופאים.

המבקש טוען, כי לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת המועד למשלוח הודעות לצדדים שלישיים שכן לא ניתן היה לברר את זהותו של הרופא שנתן את הטיפול בואליום במועד מוקדם יותר מאחר ששמו לא צוין בסמוך לחתימתו וזהותו התבררה רק עתה.

לפיכך, טוען המבקש, כי בית המשפט מתבקש להיעתר לבקשה ולהתיר את המצאת ההודעות לצדדים השלישיים, לרבות באמצעות המצאה מחוץ לתחום השיפוט ל-MDU.

המשיבים 1-3 טוענים, כי אין מקום להיעתר לבקשה, לנוכח העובדה, שהתביעה הוגשה בחודש דצמבר 2009 וכתב ההגנה הוגש בחודש מאי 2010.

זאת ועוד, לטענת המשיבים 1-3, עצם העובדה, שהמבקש והמשיב 4 לא טענו להיעדר כיסוי ביטוחי ואף המשיב 4 אישר, כי הינו מבוטח על ידי MDU מעלה, כי אין מקום להיעתר לבקשה להארכת המועד.

עוד טענו המשיבים 1-3, כי התצהיר שניתן בתמיכה לבקשה אינו מבהיר את הסיבות, בעטיין הוגשה הבקשה בשיהוי.

לנוכח האמור, טוענים המשיבים 1-3, כי יש להורות על דחיית הבקשה ולחילופין לחייב את המבקש בהוצאות כבדות.

ב"כ המשיב 4 ציין בתגובתו, כי הוא משאיר את הבקשה, להארכת המועד להמצאת ההודעות לצדדים השלישיים, לשיקול דעת בית משפט.

בתשובה שהוגשה על ידי המבקש טען המבקש, כי העיכוב בהגשת התביעה הכביד על המבקש באיתור הרופא שנתן את הזריקה, מה גם שהגשת ההודעה לצדדים השלישיים לא תדרוש הגשת חוות דעת נוספות ולא תעכב את ההליכים בתיק.

בין לבין, הגישו המשיבים 1-3 הודעה ובקשה מטעמם לצירוף מסמך השלמה לחוות הדעת של המומחה מטעמם, אשר מהווה למעשה ממצאי בדיקה גופנית שבוצעה על ידי מומחה המשיבים 1-3, ד"ר עאמר רמדאן, למשיב 1 והכוללת התייחסות לסימנים דיסמורפיים.

במסגרת תשובה נוספת לתגובה שהגיש המבקש, הפנה המבקש לבקשת המשיבים 1-3 להגשת השלמת חוות הדעת, בה צוין, כי התיק מצוי בשלב מוקדם של קדם המשפט ולכן סבור המבקש כי אין בקבלת הבקשה להארכת מועד לפגוע במי מהצדדים.

בתגובה לבקשת המשיבים 1-3 לצירוף תוספת לחוות דעתו של ד"ר עאמר רמדאן, טען המבקש, כי אין מקום להיעתר לבקשה, שכן לא הייתה מניעה כי המשיב 1 ייבדק על ידי המומחה בשלב מוקדם יותר בטרם עריכת חוות הדעת, שעה שחוות דעת המשיבים 1-3 בתחום הגנטיקה הוגשה שנה לאחר הגשת חוות הדעת של המבקש.

עוד נטען על ידי המבקש, כי הגשת חוות הדעת המשלימה תיאלץ את המבקש להפנות את המשיב 1 לבדיקה אצל המומחה מטעמו ותסב למבקש עלויות נוספות, הכרוכות בפניה נוספת זו.

על כן, טוען המבקש, כי אין מקום להיעתר לבקשה ולחילופין יש לחייב את המשיבים 1-3 בהוצאות הבקשה, לרבות עלות הכנת תוספת נוספת לחוות דעת המומחה מטעם המבקש.

יצוין, כי אף המשיב 4 הגיש תגובה, בה התנגד לצירוף חוות דעתו המשלימה של מומחה המשיבים 1-3.

בתשובה שהוגשה על ידי המשיבים 1-3 נטען כי אין מקום לאפשר למבקש ו/או למשיב 4 להגיש חוות דעת רפואית משלימה נוספת בתחום הגנטיקה, שעה שהוגשו על ידי המבקש 3 חוות דעת בתחום הגנטיקה ולא הייתה מניעה מלפני המבקש מלהגיש חוות דעת הכוללת בדיקה רפואית עדכנית של המשיב 1.